ביטוח תלמידים
ככלל, תלמידים אשר לומדים במוסדות חינוך ממלכתיים, החל מגני ילדים ופעוטונים ועד לתלמידי תיכון ומסגרות חינוך אחרות, מבוטחים בביטוח תאונות אישיות – ביטוח תלמידים.
התלמידים מבוטחים 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה ומכוסים במקרה של אירוע תאונה. ביטוח זה חל אף כאשר התלמיד נמצא מחוץ לשטח בית הספר ובפעילות פרטית וכן כאשר התלמידים נמצאים בחופשת הקיץ והחגים.
פוליסת הביטוח מקנה פיצוי בסכומים קבועים בגין מקרה מוות וכן פיצוי למקרה של נכות בעקבות תאונה. גובה הפיצוי אשר ניתן לנפגע מחושב לפי אחוזי הנכות, והכול כמפורט להלן:
במקרה של מוות: סכום של כ 142,000 ₪.
במקרה של נכות מלאה (100%) וקבועה: סכום בטוח בסיסי של כ 376,000 ₪ בתוספת פוטנציאלית של "מענק חומרה" בשיעור 50% מסכום הביטוח הבסיסי, קרי, סך כולל של כ 564,000 ₪.
במקרה של נכות חלקית וקבועה: יחושב ע"פ האחוזים הקבועים לאותה נכות המחושב מסכום הביטוח הבסיסי.
תשומת לב, כי לא ישולם פיצוי עבור דרגת נכות קבועה הנמוכה מ-5% וכן, לא תוכר דרגת נכות בגין צלקות אסתטיות (ועדת חריגים רשאית לאשר דרגת נכות בגין צלקות אסתטיות).
במקרה של נכות זמנית– בהן עקב הפגיעה נעדר התלמיד מהמוסד החינוכי בגיבוי מסמך רפואי: סכום יומי של כ 94 ₪ כאשר הפיצוי חל החל מהיום השישי (עבור 5 הימים הראשונים לא משולם פיצוי) ובתנאי שלנפגע נכות זמנית רציפה של 21 יום לפחות. תלמיד המאושפז בבית החולים זכאי לתוספת של 50% מהסכום היומי, קרי פיצוי של כ 141 ₪ ליום אשפוז.
בנוסף, זכאי התלמיד להחזר הוצאות של אמצעי עזר רפואיים, הוצאות רפואיות אחרות אשר אינן מכוסות ע"פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד למעט מקרים מסוימים.
בניגוד לתיקי נזיקין סטנדרטיים, בתביעה לפי פוליסת ביטוח תלמידים אין צורך להוכיח רשלנות של הגורם המזיק אלא אך ורק כי הילד המבוטח נפגע בתאונה ואת שיעור הנזק.
פוליסת הביטוח חלה גם על הורה אשר נפגע במסגרת פעילות במוסד חינוכי שאיננו מקבל תשלום בגינו, כגון ליווי טיול מבוטח בפוליסה וזכאי לפיצוי.
החרגה:
פוליסת ביטוח תלמידים אינה חלה בתאונות מסוג אלה- תאונות דרכים, מלחמה ופעולות טרור, פעילות צבאית סדירה, פגיעת עבודה, מחלה שאיננה כתוצאה מהתאונה, רשלנות רפואית ועוד. בתאונות מסוג אלה יש לתבוע בהתאם לסוג הפגיעה, כגון פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד), ביטוח לאומי, משרד הביטחון, הגורם הרשלני ועוד.
התיישנות:
שלוש שנים מגיל 18, קרי, עד שהתלמיד הנפגע הינו בן 21.
תביעות נוספות:
ישנם מקרים בהם ניתן לתבוע בנוסף לתביעת פוליסת ביטוח התלמידים גם בתביעת רשלנות של הגורם המזיק. לשם כך, יש לעבור את מהמורת הוכחת הרשלנות שגרמה לנזק.
לדוגמא:
במקרה של תביעה לא נערך קיזוז של הכספים שהתקבלו במסגרת פוליסת ביטוח תאונות תלמידים.
מדריך לנפגע תאונת דרכים
במדינת ישראל קיים הסדר, לפיו נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה ללא צורך בהוכחת אשמתו של צד ג', ככל שיהיה. ההגדרה של "תאונת דרכים" אינה ברורה מאליה, אך ככלל ניתן לומר, שנהג ברכב, בו משולם ביטוח החובה כנדרש, וכן כל נוסע ברכב ו/או נפגע כהולך רגל – זכאים לפיצוי מחברת הביטוח בגין נזקי הגוף הישירים וגם העקיפים שנגרמו להם בתאונה.
ככלל, ראשי הנזק בגינם משולמים הפיצויים הינם כדלקמן:
הפסד השתכרות לעבר ולעתיד (לרבות הפסד זכויות סוציאליות ופנסיה)
הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד
עזרת הזולת לעבר ולעתיד
הוצאות נסיעה וניידות לעבר ולעתיד
כאב וסבל
במקרה של תאונת דרכים, ובמידת היכולת, על הנפגע לדאוג לקבלת פרטים מלאים של הרכבים והנהגים המעורבים בתאונה, לרבות מספרי פוליסות הביטוח, זמן התאונה, הכתובת המדויקת של האירוע, פרטיהם של הנהגים המעורבים וכן פרטי עדים לאירוע התאונה. למעשה, כל פרט שנראה חשוב, עדיף לרשום ולתעד מייד לאחר התאונה על מנת שלא יישכח מאוחר יותר.
לאחר פגיעה בתאונת דרכים יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בבי"ח בזמן קרוב לקרות התאונה. יש לפרט בפני המוסד הרפואי אליו פנית כי הפגיעה ארעה בתאונת דרכים (במקרה ומדובר בתאונת עבודה, יש לציין זאת). חשוב שהנפגע יפרט ממה הינו סובל כתוצאה מהתאונה על מנת שלתלונותיו יהיה תיעוד. יש לוודא שכל התלונות נרשמו בדו"ח הרפואי, וכי הנפגע מקבל לידיו העתק של הדו"ח הרפואי שנערך.
על הנפגע לגשת לתחנת המשטרה יחד עם פרטי הרכבים והנהגים המעורבים, טופס המיון או קופ"ח, פוליסת הביטוח, רישיון הרכב ורישיון הנהיגה ולהודיע על קרות התאונה. המשטרה תמציא לפונה אישור משטרה, ובו מופיעים פרטיהם של הרכבים והנהגים המעורבים בתאונה, פרטי פוליסות הביטוח והנפגעים. לאישור זה יש חשיבות כפולה. ראשית, יש להעבירו למוסד הרפואי שטיפל בנפגע לאחר התאונה ולקופת החולים. שנית, לצורך הגשת התביעה כנגד חברת הביטוח יש לצרף לתביעה את אישור המשטרה ובו מפורטים פרטי התובע כנפגע בתאונה.
נזקי גוף רציניים נוטים להתגבש, בדרך כלל, רק כעבור מספר חודשים ולעיתים אף לאחר מספר שנים מיום התאונה. לכן, על הנפגע לדאוג לקבל את כל הטיפולים הרפואיים הנחוצים במהלך התקופה הנ"ל, תוך שהוא פונה לרופאים המתאימים לפי תחום מומחיותם (אורטופד, נוירולוג , פסיכיאטר וכיו"ב), ומוודא שהם רושמים בתיקו הרפואי את כל תלונותיו והטיפולים שהוא מקבל.
תביעת הפיצויים כנגד חברת הביטוח (ביטוח חובה) תלויה, בין היתר, בתיעוד הרפואי המצורף לתביעה. כאשר הנפגע מוותר על בדיקה רפואית לאחר התאונה, עלול להתעורר קושי בהוכחת מצבו הרפואי לאחר ובעקבות התאונה. וויתור כאמור מאפשר לחברת הביטוח לנקוט בקו הגנה ולטעון שהיעדר תיעוד רפואי רלוונטי מהתקופה הסמוכה שלאחר התאונה, יש בו בכדי ללמדנו, כי שהפגיעה כלל לא הייתה ו/או הייתה מזערית ביותר ו/או אינה קשורה לתאונה.
ככלל, ישנו קשר ישיר בין מספר הפניות לקבלת טיפולים רפואיים ו/או בדיקות רפואיות ובין סכום הפיצויים שיתקבל לאחר מכן מחב' הביטוח. פניותיו התכופות של הנפגע לקבלת טיפולים רפואיים משפיעות, בין היתר, על סכום הפיצוי עבור כאב וסבל והוצאות רפואיות, ולעיתים, ובהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, עבור הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' ועוד.
חשוב לשמור על כל מסמך רפואי ו/או מסמך אחר הנוגע לאירוע התאונה. כמו כן יש לשמור על כל קבלה הנוגעת להוצאות שנגרמו לנפגע כתוצאה מפגיעתו כגון נסיעות לטיפולים, רכישת תרופות ועזרים רפואיים, עזרה במשק הבית וכד' ולדאוג להעבירן לעורך הדין המטפל בעניין בהקדם האפשרי.
במידה ובשל הפגיעה, נזקק הנפגע לעזרת צד ג' בביצוע עבודות משק הבית כגון ניקיון, עריכת קניות, ביצוע תיקונים, עזרה בביצוע פעולות היום יום וכד' ואין אפשרות לקבל מנותני השירות הנ"ל קבלה או חשבונית רשמית, יש לדאוג לערוך רשימה מסודרת של ההוצאות, תוך פירוט מדויק לגבי מהות ההוצאה, תאריך, סכום ושמו של נותן השירות. גם את הרשימה הנ"ל יש להעביר לעורך הדין המטפל בעניין, על מנת לעדכנו בנוגע להוצאותיו של הנפגע.
חשוב מאד לשמור על כל תלושי השכר מלפני התאונה ואחריה — ולהעביר העתק מהם לעורך הדין בהקדם האפשרי. לעצמאים מומלץ לשמור על כל דוחות מס הכנסה ומע"מ שהוגשו על ידם לפני התאונה ואחריה.
מומלץ אפוא להימנע מכל מגע עם חוקרי ביטוח, לא להכניסם הביתה בשום אופן ולעולם לא לענות על שאלותיהם, אפילו אם נראה שהתשובות לא תוכלנה לגרום שום נזק. במקרה ופונה אל הנפגע חוקר מטעם חברת הביטוח יש להפנותו לעורך הדין המייצג.
החוקרים הנ"ל יהיו ברוב המקרים מנומסים מאד, בעלי כושר שכנוע מפותח וחזות אמינה, אך לעולם אין לשכוח כי הם עובדים של חב' הביטוח, וכי נאמנותם האמיתית היא כלפי חב' הביטוח ולא כלפי הנפגע.
התיישנות
ככלל, תביעתו של הנפגע כנגד חברת הביטוח תתישן בחלוף 7 שנים מיום התאונה. ככלל, במקרים שבהם הנפגע הינו קטין, תתישן התביעה בהגיעו של הנפגע לגיל 25, דהיינו 7 שנים לאחר הגיעו לגיל 18. אולם, למרות הזמן הרב שבו ניתן עפ"י החוק להגיש את התביעה, מומלץ שלא להגיש את התביעה זמן רב מידיי לאחר התאונה.
לעניין זה יש לשים לב, כי במידה ומדובר בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה – על הנפגע להגיש את תביעתו כנגד המוסד לביטוח לאומי בתוך שנה מיום הפגיעה.
חשוב לזכור, ספירת מועד ההתיישנות הינה עד ליום הגשת התביעה לביהמ"ש, דהיינו לאחר שהוגשה התביעה לביהמ"ש.
על אף האמור לעיל, לא מומלץ להגיש את התביעה מול חב' הביטוח בסמוך למועד התאונה, אלא לאחר שברור כי נזקיו של הנפגע התגבשו, וכי לא צפויה החמרה במצבו הרפואי של הנפגע. הסיבה לכך הינה שאם לאחר קבלת הפיצוי וסגירת התיק, תחול החמרה במצבו של הנפגע, לא ניתן יהיה לפתוח את התיק ולתבוע פיצויים נוספים מחברת הביטוח.
על אף האמור לעיל, מומלץ, עוד בסמוך למועד התאונה, להודיע לחברת הביטוח על התאונה, ולציין בהודעה, כי נזקיו של הנפגע טרם התגבשו ולכן לא מועברת בשלב זה דרישה מהותית לפיצוי כספי.
ייצוג ע"י עורך דין מומחה בתחום הנזיקין
נפגעי תאונות דרכים ו/או בני משפחתם, אשר אינם שוכרים את שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין בכלל וייצוג נפגעי תאונות דרכים בפרט, במועד קרוב ככל האפשר ליום הפגיעה, עלולים לפגוע בתביעותיהם ובסיכוייהם לזכות בפיצוי הולם. ההצלחה של רוב התביעות מן הסוג הזה, מבוססת ברובה על איסוף וארגון חומר הראיות הרלוונטי, הכולל אישורים ותעודות רפואיות שונות, דוחות חקירה, עדויות, תמונות וכד' ועל מינויו של מומחה רפואי רלוונטי המתאים לאופי הפגיעה ולהשלכותיה. החשוב מכל הוא ידיעת החוק והפסיקה המתאימים. מקרים רבים, אשר בהם מעורבים נפגעי תאונות דרכים, האמורים לקבל מאות אלפי שקלים ואף יותר כפיצוי על פגיעתם, מסתיימים בקבלת פיצוי מזערי בלבד, ולו בשל העיכוב בפניה לעורך דין המתמחה בתחום זה.
יובהר ויודגש, כי מדריך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אינו ממצא וכי תפקידו לשפוך אור לאותם נפגעי תאונות דרכים, אשר אינם מודעים לזכויותיהם ולעמוד על מיצוי הזכויות והפיצויים.
דוגמא לתחשיב נזק
בחור בתחילת שנות העשרים לחייו סיים את עבודתו בחנות בגדים. עלה על האופנוע ונסע הבייתה. בדרכו, רכב צד ג' חתך לתוך נתיב נסיעתו וכדי להימנע מהתנגשות, בלם הנפגע בפתאומיות החליק ונפל מהאופנוע. כתוצאה מכך, נפגע בקרסול שמאל.
מאחר והתאונה התרחשה בדרך הביתה מהעבודה (תאונת עבודה), הוגשה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה. בהמשך הוגשה תביעה לקביעת נכות מעבודה ולאחר שלבים ארוכים תוך ניווט בנבכי חוקי הביטוח הלאומי נקבעו לתובע 12.5% נכות צמיתה (10% נכות אורתופדית בתוספת הפעלת תקנה 15 באופן חלקי (25%).
להלן יובא מכתב הדרישה ותחשיב הנזק, כפי שנשלח לחברת ביטוח "הפול" , אשר ביטחה את האופנוע בביטוח חובה. התיק טרם נסתיים ונמצא בשלבי מו"מ.
בעקבות התאונה נותר מרשי כשהוא סובל ממוגבלות תיפקודית קשה שהינה בעלת השפעה מכרעת על יכולת תיפקודו הן בחיי היומיום והן בעבודתו.
בין היתר, סובל מרשי מן המוגבלויות התיפקודיות שלהלן: חוסר יציבות בהליכה, הגבלת תנועה משמעותית בקרסול, כאבים בהליכה ממושכת ובעמידה ממושכת. מוגבלות זו מקשה על מרשי – ולפרקים מונעת ממנו כליל – ביצוען של פעילויות הכרוכות בשימוש ובהנעת הרגל.
עובר לתאונה עבד מרשי כמנהל חנות. יצוין, כי התובע בחור צעיר ובריא לחלוטין קודם לתאונה, אשר עבד בעבודה פיזית והיה בתחילת דרכו המקצועית. כתוצאה מנכותו לאחר התאונה, יפגע קשות עתידו המקצועי של התובע ופוטנציאל כושר ההשתכרות והקידום שלו. ויש לראות את כושר השתכרותו לעתיד, לכל הפחות, עפ"י השכר הממוצע במשק – 8,602 ₪ ברוטו. ושכן הנפגע טרם החל בקידומו המקצועי וקל וחומר שלא הגיע לשיא כושר השתכרותו.
כעובד בעל מוסר עבודה גבוה, מיומן, מוכשר וחדור מוטיבציה עמד מרשי בפני קידום וודאי בתפקידו והעלאה משמעותית בשכרו, כמו גם בפני עלייה משמעותית בעמלות המכירה.
על רקע היות התאונה "תאונת עבודה" הומלץ מרשי לתקופת אי-כושר לתשלום דמי פגיעה למשך 91 ימים, אלא שגם לאחר תקופה זו הוארכה תקופת אי הכושר של מרשי ובעקבות מצבו טרם חזר לעבודתו – חרף העובדה שחלפו כשנה וחודשיים מיום התאונה!!
עם סיום תקופת אי הכושר פסקה הוועדה הרפואית במל"ל כי למרשי נותרה נכות זמנית בשיעור % 30 מתאריך X.
עובר לתאונה היה מרשי אדם בריא בגופו ובנפשו אשר היה בעל היכולת למלא כנדרש את מכלול הדרישות הייחודיות – הן הגופניות והן המנטליות – הניצבות בפני עובד בתפקידו.
בעקבות התאונה נפגעה קשות תאימותו של מרשי לעבודתו שעובר לתאונה ויכולתו להשתלב בה כבתחילה, לא כל שכן להמשיך ולהתקדם במסגרתה. לעניין זה יובהר, כי מרשי טרם חזר לעבודתו בעקבות התאונה, וזאת לאור מצבו הרפואי ובהתאם להנחיית והמלצת הרופאים המטפלים.
עקב הפגיעה בתאונה חלה פגיעה בכושר השתכרותו של מרשי בעבר מיום התאונה ועד למועד קביעת הנכות וקבלת הפיצוי.
לפיכך, זכאי מרשי לפיצוי בגין אובדן השתכרות ואובדן כושר השתכרות לעבר ועד למועד קביעת הנכות והפיצוי בגינה.
בפועל, ממועד התאונה ואילך לא שב מרשי לכל עבודה, כושר עבודתו להשתכר נפגע באופן משמעותי ולפיכך זכאי מרשי לפיצוי בגובה אובדן מלוא השתכרותו וכושר השתכרותו לעבר ולעתיד.
בשל נסיבות התרחשותה הכיר המל"ל בתאונת הדרכים שארעה למרשי כ"תאונת עבודה".
עם תום תקופת אי הכושר [ והנכות הזמנית ] פסקה הוועדה הרפואית במל"ל כי החל מתאריך Y נותרו למרשי הנכויות הצמיתות שלהלן:-
– נכות רפואית צמיתה בשיעור % 10 לפי תקנה 48 (3)(א).
בהתאם להחלטת הועדה הופעלה תקנה 15 בשיעור 1/4 ומשכך נכותו של מרשי כתוצאה
מהתאונה הינה בשיעור 12.5% לצמיתות.
– לאור הוראת סעיף 6 ב. לחוק מהווה קביעתה האמורה של הוועדה הרפואית במל"ל קביעת דרגת נכות על-פי-דין המחייבת גם לצורך התביעה דנן – וזאת ככל שהחיוב מתייחס לשיעור הנכות הרפואית גרידא.
- ודוק, זכאותו של מרשי הינה לפיצוי בגובה שעור נכותו התפקודית – אשר בנסיבות העניין גבוהה לעין ערוך משעור נכותו הרפואית ועומדת לכל הפחות על שעור % 20 לצמיתות.
– שעור הנכות היציבה שהועמדה למרשי ע"י המל"ל, כמפורט לעיל, על % 12.5.
– שעור הנכות התפקודית, כמפורט לעיל, על % 20.
– התחשיב מתבסס על הכנסה חודשית ממוצעת במשק בשיעור 8,602 ₪.
א. הפסד השתכרות לעבר-
(1) לתקופת ההחלמה ואי הכושר המוחלט והנכות הזמנית – אובדן מלא כפי שעור שכרו (המשוערך) של מרשי עובר לתאונה:
% 100 X 6322 ש"ח X 14 חד' = 92,500 ש"ח
ב. הפסד השתכרות לעתיד
לצרכי עריכת תחשיב זה בלבד יתבצע החישוב כפי שעור נכותו המוצעת משעור השכר הממוצע במשק בשיעור 8,602 ש"ח: -ובסה"כ – 402,280 ₪ (מהוון).
ג. הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד
(1) בעקבות מצבו נאלץ מרשי, כפי שיאלץ אף בעתיד, להוציא הוצאות ניכרות לצרכי ריפויו כחלק בלתי נפרד ממכלול הטיפול הרפואי לו הוא נזקק.
לפיכך, זכאי מרשי לפיצוי בגובה הוצאותיו הרפואיות ככל שאלה אינן כלולות ב"סל הבריאות" בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994.
(2) הוצאות רפואיות לעבר (גלובאלית) 10,000 ש"ח
(3) הוצאות רפואיות לעתיד (גלובאלית) 25,000 ש"ח
ד. עזרת הזולת לעבר ולעתיד
(1) בעקבות התאונה נפגעה קשות יכולתו של מרשי לתפקד עצמאית ולמלא את צרכיו וחובותיו במישור האישי ובמישור המשפחתי.
מרשי נותר כשהוא מתקשה בביצוע פעולות קיום בסיסיות כגון: אכילה, רחצה, הלבשה והתניידות וכן בביצוע כל הכרוך באחזקת משק הבית-ובטיפול בבני משפחתו.
(2) לשם מילוי צרכים אלו נזקק מרשי כשם שיזקק אף בעתיד לעזרת זולתו, בין בכסף ובין בשווה כסף, ולפיכך זכאי מרשי לפיצוי הן עבור הכספים שהוציא ושעתיד הוא להוציא לצורך קבלת עזרה בשכר והן כשווי הטבת נזקיו בידי בני משפחתו.
(3) עזרת הזולת לעבר (גלובאלית) 20,000 ש"ח
(4) עזרת הזולת לעתיד (גלובאלית) 80,000 ש"ח
ה. הוצאות נסיעה וניידות לעבר ולעתיד
(1) בעקבות התאונה נזקק מרשי ויזקק אף בעתיד להוציא סכומי כסף ניכרים ומוגברים לצרכי נסיעה וניידות לרבות לשם קבלת טיפול ואבחון רפואי.
(2) מיקום הפגיעה וחומרתה מקשים על מרשי להתהלך בכוחות עצמו ובחופשיות ועל-כן נאלץ מרשי להתנייד ממקום למקום באמצעות תחבורה ממונעת – בין ציבורית ובין פרטית בין בכסף ובין בשווה כסף.
(3) לפיכך, זכאי מרשי לפיצוי בגין הוצאות נסיעה וניידות הן עבור הכספים שהוציא ושעתיד הוא להוציא והן כשווי הטבת נזקיו על-ידי זולתו.
(4) הוצאות נסיעה וניידות לעבר (גלובאלית) 15,000 ש"ח
(5) הוצאות נסיעה וניידות לעתיד (גלובאלית) 25,000 ש"ח
ו. כאב וסבל ואובדן הנאות חיים
(1) נתוני יסוד:
נכות רפואית צמיתה: 10% לאחר הפעלת תקנה 15 ע"י המל"ל – בשיעור 12.5%.
(2) לפיכך, גובה הפיצוי לו זכאי מרשי בגין ראש נזק זה הינו בשיעור 17,000 ש"ח.
סיכום נזקי מרשי
א. הפסד השתכרות לעבר – 92,500 ש"ח
ב. הפסד השתכרות לעתיד (לאחר הפחתת מס) – 402,280 ₪
ג. הפסד פנסיה לעתיד – 49,738 ש"ח
ג. הוצאות רפואיות לעבר – 10,000 ש"ח
ד. הוצאות רפואיות לעתיד – 25,000 ש"ח
ה. עזרת הזולת לעבר – 20,000 ש"ח
ו. עזרת הזולת לעתיד – 80,000 ש"ח
ז. הוצאות נסיעה וניידות לעבר – 15,000 ש"ח
ח. הוצאות נסיעה וניידות לעתיד – 25,000 ש"ח
ט. כאב וסבל וכל נזק לא ממוני אחר – 17,000 ש"ח
____________
סה"כ- 736,518 ש"ח
מן הסכום האמור יש לנכות תגמולי מל"ל ולהוסיף שכר-טרחת עורך-דין ומע"מ.
בימים אלה התביעה כנגד חברת הביטוח עדיין מתנהלת..
עו"ד ברק שני
אין באמור להוות ייעוץ משפטי ו\או חוות דעת משפטית אלא נועד להביא דוגמא לתחשיב נזק ספציפי של אדם הנפגע בתאונת דרכים במהלך עבודה. בכל מקרה רצוי להיוועץ ע"י עורך דין המתמחה בנזיקין.